צרו קשר
ּ

מהי כריכה?

כאשר זוג נכנס להליכי גירושין, הסמכות היחידה (עבור בני זוג יהודים) המוסמכת לדון בתביעת הגירושין היא בית הדין הרבני. אך כאשר מדובר בגירושין ישנם נושאים נוספים הנגזרים מהנושא העיקרי, אשר גם להם יש לתת פתרון. אך בעוד בית הדין הרבני הוא הסמכות היחידה בענייני הגירושין, לא כך עם הסוגיות הנלוות, בהן גם לבית המשפט לדיני משפחה יש סמכות. מכיוון שהעיקר הוא הגירושין והסוגיות האחרות הן בבחינת הטפל – הטפל הולך אחרי העיקר. ומכאן לבית הדין יש גם סמכות בסוגיות אלו במידה ונכרכו בתביעת הגירושין. אז מה צריך לדעת על כריכה, מהי כריכה כדין ולמה חשוב להיעזר בטוען רבני. על זה נדבר הפעם.

 

 

טוען רבני – כריכה ומרוץ סמכויות

כאשר בני הזוג מתגרשים, לצד תביעת הגט יש צורך להסדיר את נושא מזונות האישה, הכתובה המשמורת והרכוש – נושאים שבהם גם לבית המשפט יש סמכות בנושא. אך על מנת למנוע פיצול דיונים ולהביא את הנושא בשלמותו בפני ערכאה אחת יש לכרוך אותם יחדיו עם תביעת גירושין. למרות שנושאים אלו הם גם בתחום השיפוט של בית המשפט לדיני משפחה, תביעת הגט לעולם לא תידון בבית המשפט. במילים פשוטות עומדת בפניכם האפשרות להסדיר הכל בבית דין רבני, או לפצל את התיק בין שתי ערכאות – לעולם לא ניתן לנהל את תביעת הגירושין בשלמותה בבית המשפט.

 

נושא הכריכה גורר איתו מרוץ סמכויות; על פי החוק תביעת גירושין תידון בערכאה הראשונה שבה היא הוגשה. כלומר הראשון שיגיש תביעת גירושין, הדיונים יתקיימו בערכאה שאליה הוא פנה. מרוץ הסמכויות הוא בעצם תולדה של היריבות בני הזוג, כל אחד מעדיף לפנות לערכאה שלפי דעתו משרתת את האינטרס שלו בצורה הטובה ביותר. לצורך הדוגמה, במידה והגבר הגיש את תביעת הגירושין בבית דין רבני, אך האישה הזדרזה והקדימה אותו בבית המשפט, בית המשפט הוא הערכאה שתדון בתביעות אשר הגישה האישה ולא בית הדין הרבני. אך כמו תמיד, הדברים אינם שחור ולבן ולא בכל הנסיבות הערכאה שאליה פנו קודם מקבלת את הסמכות. הסבר מפורט יותר תוכלו למצוא במאמר על מרוץ סמכויות או בפגישת ייעוץ אצל טוען רבני.

 

כריכה כנה

הכריכה היא תהליך הגיוני המאפשר לנהל את כל הדיונים מול ערכאה אחת, אך מסתבר שלפעמים יש לה גם שימוש לרעה, דבר אשר אינו נראה בעין יפה בידי בתי המשפט המצפים לכריכה כנה. מסיבה זו נקבעו כללים לכריכה, אם לא עומדים בתנאים אלו הכריכה עשויה להיפסל והסוגיות הנלוות עוברות לבית המשפט.

 

כאשר בין הדין מתבקש לדון בעניינים הכרוכים בתביעת גירושין, עליו לבחון את סמכותו לדון בעניינים אלו. זה נעשה בעזרת שלושה מבחנים:

 

  1. כנות התביעה – כאשר מוגשת תביעת גירושין לבית דין רבני, על בית הדין לבדוק האם נכון ליום הגשת התביעה הגבר אשר הגיש את התביעה אכן רוצה לסיים את חיי הנישואין, או שעשה זאת על מנת למנוע מהאישה להגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה.
  2. כריכה כדין – על מנת לבדוק האם נערכה כריכה כדין, בית הדין בודק את הנושא בשני מישורים. המישור הראשון הוא בדיקה טכנית אשר נועדה לוודא כי כל העניינים הכרוכים נרשמו בצורה הנכונה ועם הפירוש הנדרש. הבדיקה השנייה היא בדיקה מהותית, כלומר האם הנושאים הכרוכים אכן רלוונטיים לסיום חיי הנישואין.
  3. כנות הכריכה – על בית הדין לשאול את השאלה האם התובע כרך את הנושאים בתביעת הגירושין מתוך רצון אמתי שדיינים יכריעו בסוגיה לפי תורת ישראל, או בשל הציפייה לקבל החלטה יותר טובה מבחינתו לעומת החלטת בית המשפט.

 

במקרה מעניין שהתגלגל לבית הדין הרבני בנתניה, (תיק [רבני גדול] לה/218, פד"ר י' 310,313 ; בהרכב הדיינים הרבנים: אליעזר גולדשמידט, יוסף קאפח, מרדכי אליהו). הבעל הגיש תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין, כלומר במידה והרצוי אינו אפשרי יש את המצוי, כמו כן ביקש לכרוך את החזקת הילדים וחלוקת הרכוש עם תביעת הגירושין. הנתבעת ערערה על סמכותו של בית הדין הבני לדון בנושאי הכריכה, מכיוון שמהות התביעה היא תביעת שלום בית ולא תביעת גירושין ולפיכך לא ניתן לבצע כריכה. בין הדין הרבני דחה את טענות הנתבעת והסביר "בין הצדדים תלויה ועומדת תביעת הגירושין של המשיב. ואף על פי שהתביעה לגירושין כאילו חילופית היא לתביעה לשלום בית, הרי גלוי וידוע הוא כי דרכה של תביעת גירושין לעולם כך היא, שטרם היציאה למערכות המלחמה לגירושין, מקדימים בפתיחה לשלום. ואין בלחילופין לגרוע ולפגום בכוחה של תביעת הגירושין. ואם לא כן, אלא שתביעת גירושין אינה ראויה לתואר זה, אלא רק כאשר היא מוחלטת, בלי פתיחה לשלום, הרי יגיע הדבר לידי כך שכאשר בעל או אישה, יתבע גט, ויבקש שכל עניני תביעה זו יתברר במקום אחד, כפי שהוא זכאי לכך, למען לא יוכרח לכתת רגליו מבית הדין לבית המשפט ומבית המשפט לבית הדין וחוזר חלילה, עם כל ההרפתקאות הכרוכות לגלגולים אלו, לא תהיה לו לתובע זה כל ברירה אלא להיות לא כנה בתביעתו, להטמין בחובו את ההרהורים לשלום, ולדרוש, בניגוד לרצונו, אך ורק גירושין, ללא פתח לשלום, ולו גם כחודו של מחט. וחוששני גם למקרה שתביעה לגירושין כגון זו, ללא דברי שלום ואמת שלא לשמה, תביא לידי זה שיקויים בו בתובע הזה שמתוך שלא לשמה בא לשמה: לגירושין במוחלט ללא מוצא לשלום"

 

חשוב להבין שכל מקרה של תביעת גירושין הוא שונה ומיוחד ועל בית הדין הרבני לבחון את הדברים לעומקם בטרם יגבש את החלטתו. על מנת להתנהל נכון מול בית הדין הרבני, מומלץ להיעזר בשירותיו של טוען רבני המבין את השיקולים ההלכתיים אותם מפעיל בית הדין, כמו גם את דיני המשפחה התקפים בבתי המשפט.

למעלה

השאר פרטים ונחזור אליך בהקדם

ּ